אני תמיד מרגיש שהשירים הם חברים טובים שלי. כשיש אלבום שמרגש אותי באופן מיוחד, אני מפתח אתו מערכת יחסים- אני מקשיב לו והוא מקשיב לי. גם אם הוא סבוך מעט בתוך עצמו.
וכזה הוא "עוד סיפור" של יוני רכטר שיצא בשנת 2004. אני זוכר בעיקר את ההתרגשות שלי כשהייתי עם אמא שלי בטאוור רקורדס והיא הודיעה שלאור ההשקעה שלי בסמסטר האחרון, היא קונה לי את האלבום. כבר מהשיר הראשון, היה לי ברור שאני נכנס להרפתקה גדולה: אלבום שמחולק לחלקים, מגוון מוסיקלית ומצד שני, נוגע ועמוק. "מחשבות של אהבה הוא השיר הראשון ששמעתי ואהבתי. "ישבנו וחשבנו לדבר על המצב / אולי נצליח לעורר כמה גלים / זה לא שלא הצלחנו לגייס את הכוחות, זה רק בגלל שנעשינו חלשים". מנגינה מאירה על טקסט שפוגע באמוציות הרגשיות- האם טעינו?
יוני רכטר יצר סביבו נבחרת של מוסיקאים, זמרים וכותבים שותפים: עלי מוהר, שלום וינשטיין, אהרוני בנארי, יעל צבי, אנסמבל קורל, אלי דג'יברי ורבים אחרים. כל אלבום של יוני רכטר, הוא גילוי מפתיע מחדש- איך יוצר יכול לשנות את פניו בכל פעם שהוא רוצה להתחדש. הפעם יוני גם לקח חלק בכתיבת המילים בשירים "וכולם יכולים", "יש לך הכול", "נגיד שאחד" ומחשבות של אהבה". הוא נע תמיד מהציר האישי אל הכללי, מסביבת הבית והרחוב, אל הקצה השני של העולם.
הפרקים המופיעים באלבום: "תמיד לבד", סדקים בחושך", "ממש לא נגמר" ו"אפילוג". ובין כל השירים, מופיעים קטעים אינסטרומנטליים שנכנסים בתוך השירים וגם כשיר נפרד- "לפני". הוא יריית הפתיחה לחלק השני. אם החלק הראשון מכונס, קצת ג'אזי וחמים, השני כבר מתקדם, מפותל, קצת אפל, קצת מרוחק. והשלישי, חוזר לאווירה הראשונית, אבל כבר מפויס, שלם יותר וצבעוני יותר. גם בו יש רגע שהפסנתר לבד- בשיר "יש לך הכול". גם הטקסט הפשוט, גם המנגינה וגם הביצוע של דג'יברי, מצביעה על החלק שחסר.
לבי יוצא אל האלבום הזה ובכל זאת- חלק אחד הרגיש לי כבחירה מעניינת ולא שגרתית. שיר הסיום, "ולמות". הטקסט של אברהם חלפי, הוקלט כסקיצה בשנות התשעים על ידי אריק איינשטיין שיצאה בשלב הרבה יותר מאוחר. וזה פוגש במקום אחר- פתאום שיר של משורר, פתאום נגמרות המילים- והרבה שקט מסביב.. בצליל הקשתי, כך כל המסע מסתיים ומתעורר מחדש בכל האזנה.
הערות